תקשורת מקרבת – ד”ר מרשאל ב. רוזנברג

באנגלית, NVC – NonViolent Communicat

בעברית, תקשורת לא אלימה או בשמה הנוסף, תקשורת מקרבת.

דר’ מראשל רוזנברג (ז”ל), היה חשוף כילד לביטויי אנטישמיות, אלימות וביריונות. כשבגר הלך ללמוד פסיכולוגיה ושאף לחקור את הנושא ולהבין את המקור לאלימות בבני האדם. רוזנברג שאף השראה לביסוס גישת התקשורת הלא אלימה ממהטמאה גנדי, מרטין לותר קינג, קארל רוג’רס ומרטין בובר.

מראשל בנה תפיסת עולם שמעוגנת בדרך חיים ובשפה ככלי לתקשורת על מנת להפחית קונפליקטים, ליצור שינוי עמוק במערכות היחסים בחיינו, בשביל לאפשר שיקום האמון והקירבה בין בני האדם.

התקשורת הלא אלימה מציבה בבסיסה את השינוי התפיסתי. מתרבות שלמדה ולימדה להאמין שיש צד צודק וצד טועה, שיש מי שהוא בסדר ומי שהוא לא בסדר, שיש מי שצריך להיות מוענש ומי שצריך להיות מורווח. לתפיסה שמזהה ומכירה בפגיעות של שני הצדדים, בצרכים הבסיסים של שני הצדדים, בעולם הפנימי שעומד מאחורי ההתנהגויות.

השאלות המנחות בתקשורת המקרבת יהיו למה אתה זקוק, מתוך איזה צורך אתה פועל, שאלות שמבקשות להגיע אל מקור הפגיעות שיצר את הפעולה. ואל אותו המקור מביאים אמפתיה ומחפשים אחר המענה אשר אינו פוגע באחר.

מודל השיחה

מארשל בנה מודל של שיחה שמתייחס לשני צדדיה.

הצד שכעת מבטא את עצמו, ישתמש ארבעה רכיבים:

תצפית- תאור המצב כפי שחווה אותו הדובר, המנעות מפרשנות או הערכה.
רגשות– ביטוי התחשות והרגשות שעולות בדובר בעקבות המצב שתואר בתצפית.
צורך- זיהוי ותימלול הצורך הפנימי של הדובר שלא מקבל מענה בתוך הסיטואציה.
בקשה- הנחת בקשה שיכולה למלא, גם אם באופן חלקי, את הצורך שמבקש מענה.

הצד שכעת מקשיב יקשיב הקשבה פעילה. להקשבה הפעילה שלושה חלקים:

הקשבה מתוך חמלה, חיפוש אחר נקודת חיבור והזדהות בתוך הדברים שנאמרים.
אמפתיה וניסיון אמיתי להבין את הרגשות והצרכים של הזולת על ידי שאילת שאלות ובקשת הבהרות.
תיקוף, המקשיב מבטא את הבנתו בהגיון ובטבעיות דבריו של הזולת.

הפרוטוקולים הסדורים שמארשל בנה, מסייעים לעבור מהתפיסה הישנה (של צודק וטועה) לתפיסה החדשה (לכולנו יש צרכים שמבקשים להתמלא).

מעבר לתוצאות החיצוניות שיטה זו מסייעת לאדם שהולך בה גם להבין את עצמו בצורה טובה יותר, מלמדת איך להעביר את המסר שחשוב לנו להעביר בצורה שהאדם שממול יהיה פתוח לשמוע אותה, היא מאפשרת לאדם להיות אותנטי, מחובר אל עצמו ומבטא את עצמו לא על חשבון האחר, היא מעודדת קרבה וראייה של האחר, וחיבור מהלב ולא מהראש.

ככל שמרבים לתרגל ולהשתמש בשיטת התקשורת המקרבת כך היא מחלחלת לחיים כתפיסת עולם ויוצרת מציאות לא אלימה וקרובה.