היפנוזה טיפולית

מהי היפנוזה טיפולית?

היפנוזה טיפולית הינה זיקוק הכלים ההיפנוטיים למטרות ריפוי. בשנת 1942 נחקק לראשונה המונח היפנוזה. הרופא המנתח הבריטי ג’יימס ברייד השתמש במושג זה על מנת לתאר מצב גבולי בין עירות לשינה. מצב בו האדם נמצא ברגישות ובהרפייה וגם בקשב רב בו זמנית. מקור המילה היפנוזה מגיע מהמילה הלטינית “היפנוס” שפירושה הוא שינה, דבר הגורם למיתוסים שגויים עד היום לגבי ההיפנוזה.

מצב היפנוטי, הינו מצב תודעתי בו האדם רפוי ומרוכז כולו על מנת לנתב את משאביו הפנימיים לשינוי גופני או נפשי ולשיפור התקשורת בין המוח לגוף.

המהפנט הוא ככלי העוזר למהופנט להכנס למצב זה ומנגיש עבורו כלים שיכולים לסייע לו להוביל את עצמו אל הפתרון.

כניסה לתהליך היפנוטי

בהיפנוזה הקלאסית ישנם שלבים מוגדרים וברורים לשם כניסה להיפנוזה.

בשלב הראשון ממקדים את הקשב של האדם על ידי ‘אינדוקציות’ (השראות), בשלב הבא מעמיקים את הטרנס לאחר שהאדם ממוקד ובטרנס עמוק מתחילה העבודה הטיפולית, ובסוף עושים תהליך של סוגסטיה פוסט היפנוטית על מנת לעזור לאדם להשתמש בכלים שאסף גם מחוץ להקשר הטיפולי.

בהיפנוזה הבלתי פורמלית, כמו האריקסוניאנית, התהליך יותר גמיש בשלביו ובתוכנו ומותאם לאדם הספציפי, בבסיסה יושבת התפיסה כי הפתרונות לקשיים איתם האדם מתמודד נמצאים בתוך האדם עצמו.

מהי סוגסטיה?

המילה סוגסטיה מגיעה מהמילה הלועזית suggestion.

משמעות המילה הינו ‘הצעה’. בתהליך היפנוטי, המהפנט ‘מציע’ למהופנט בין אם באופן מילולי או באמצעות סימני גוף עמדות אחרות, דרכים אחרות ואפילו תחושות אחרות לגבי החוויה שלו.