תגית: מוח

שיטת סילבה הינה שיטה לאימון המוח, את השיטה פיתח חוזה סילבה, שחקר לאורך שנים רבות את התפקוד של המוח. הוא אסף במחקרו תובנות לגבי התפקוד המיטבי של המוח וריכז אותן לכדי שיטת סילבה. השיטה ממוקדת בניצול חכם ויעיל של הפעילות החשמלית במוח.

סילבה זיהה שכאשר המוח פועל בתדירות גלי אלפא, אשר בו שני חלקי המוח מתפקדים וגם מתקיים איזון מדוייק בין ערנות לבין שקט, הוא למעשה פועל באופן המיטבי, מאפשר מיקוד, קליטה, החלמה, שליטה רגשית, מציאת פתרונות.

באופן טבעי, לאורך השנים, אנו צוברים מגבלות מנטליות. מקורן של המגבלות המנטליות הוא מטראומות רגשיות או מעומסים קוגנטיבים אחרים. המוח מטפל במידע שמגיע אליו באופן היעיל ביותר, מפנה אותו לאגפים השונים, יוצר קיצורי דרך. אז למוח תפוקה יפה ויעילה אך לעיתים, היא באה על חשבון איכות העבודה.

בשיטת סילבה למעשה מאמנים את המוח לחזור שוב ושוב למקום האידאלי הזה, להשתחרר מהמגבלות המנטליות ולהפיק תוצאות מירביות.

השיטה נפוצה במדינות רבות בעולם, לישראל הגיעה בשנת 1980.

שתף/י עם חברים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב print
הדפס/י

צור קשר/י עם מטפלים/ות בתחום

הי אני רובוטיפ-טבעי.
אשמח לעזור לך.
לחץ כאן

מקורות

מהי שיטת סילבה? מקור
Photo by Milad Fakurian on Unsplash

מיינדפולנס בעברית הינה מודעות קשובה. היא מבוססת על טכניקות של מדיטציה בודהיסטיות. המיינדפולנס הוכחה מחקרית כיעילה לשיפור מצב התודעה ומכאן באופן ישיר למצב הגוף והנפש. תרגול עקבי של מיינדפולנס מסייע למערכת כולה לחזור למצב בריא ומאוזן.

מיינדפולנס הוא מצב תודעתי שקיים בכולנו, על פי ג'ון קאבצין המפתח של התוכנית להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס, מיינדפלנס הוא למעשה הפנייה מכווונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו באופן לא שיפוטי.

אצל חלקנו היכולת הזו יותר מפותחת מטבעה ואצל חלקנו פחות, אך כולנו יכולים לתרגל ולהתאמן ולמעשה לשפר את היכולת הזו אצלנו ובכל לשפר את מצב התודעה שלנו, את מצב הנפש שלנו ואת המצב הפיזי שלנו.

ניתן לפרק את ההגדרה לשלושה חלקים, החלק הראשון, "הפנייה מכוונת של תשומת הלב…" מייצג למעשה את הבחירה לעבור ממצב תשומת לב נודדת מגירוי לגירוי למצב של מיקוד תשומת הלב בדבר אחד והשארתו שם. פיתוח קשב.

החלק השני, "…למה שקורה כאו ועכשיו…", למוח שלנו יש נטיה ויכולת מפותחת לנתח את העבר ולהתכונן לעתיד. ליכולת זו יש יתרונות רבים מכוון שהיא מאפשרת לנו להסיק מסקנות, לדמיין ולשאוף לשיפור. אך למעשה ניתן לראות כי בפועל אנחנו מבלים את מרבית חיינו במה שהיה או במה שיהיה ומחמיצים את זמן ההווה, את מה שקורה עכשיו.

ולכן הדבר האחד שאליו נפנה את הקשיבות שלנו הוא הרגע הנוכחי, הדברים שעוזרים לנו למקד את תשומת ליבנו ברגע הנוכחי הם החושים שלנו והתחושות בגוף.

החלק השלישי של ההגדרה הינו "…באופן לא שיפוטי", כלומר, זיהוי של הקול השיפוטי, תבוננות עליו והפחתה של הצורך להפעילו. השיפוטיות גם היא לוקחת אותנו מהרגע הנוכחי אל מה שהיינו רוצים שיהיה. ולכן בתירגול אנו נפתח את היכולת לזהות כשעולה בנו שיפוטיות ונפחית את התגובתיות שלנו כלפיה.

כשאנו משחררים שיפוטיות אנו נמצאים במצב פתוח יותר שמוכן באמת לפגוש את הקיים ולא להתבונן עליו מתוך השקפות פנימיות עתיקות. מעוררים חמלה.

שתף/י עם חברים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב print
הדפס/י

צור קשר/י עם מטפלים/ות בתחום

הי אני רובוטיפ-טבעי.
אשמח לעזור לך.
לחץ כאן

מקורות

מה זה מיינדפולנס או מודעות קשובה? מקור

Photo by Motoki Tonn on Unsplash

שיטת הEMDR פותחה על ידי הפסיכולוגית דר' פרנסין שפירו, בסוף שנות ה80. שפירו הייתה חוקרת בכירה במכון למחקר נפשי באמריקה. היא גילתה באקראי כי תנועות עיניים מפחיתות את ההשפעה של מחשבות מטרידות וזכרונות קשים.

EMDR

EYE- עיניים

MOVEMENT- תנועה

DESENSITIZATION – הקהייה

AND REPROCESSING – עיבוד מחדש

כלומר הקהייה ועיבוד  מחדש על ידי תנועות עיניים.

כל חוויה שאנו עוברים בחיינו עוברת תהליך של עיכול ועיבוד, לאחר תהליך זה המידע המשמעותי נשמר באופן פונקציאנלי במקום יעודי במוח על מנת שיוכל לשרת אותנו בעתיד.

כאשר אדם עובר חוויה טראומתית הוא אינו מצליח לבצע את תהליך העיבוד של החוויה עד תומו (מתוך הצפה בקלט) ולכן המידע נשמר ברשת זיכרון נפרדת באופן לא פונקציונאלי, יחד עם כל התחושות, הרגשות, הקולות שהוצפו בזמן אמת. חוויה תקועה זו מוצפת מכל גירוי שקשור לחוויה המקורית ועלולה להפריע לתפקוד התקין של האדם.

על פי תפיסתה של שפירו, על ידי תנועות עיניים אפשר להשלים את תהליך העיבוד של הזיכרון שלא עובד עד הסוף, להשלים את הזכרונות התקועים ובכך לצמצם את השפעתם ולהתחיל לפתח מנגנוני התמודדות מותאמים.

כיום משתמשים בכלים נוספים שיוצרים גירוי דו צדדי של המוח ומערב את שתי ההמיספרות, אוזניות, מנורות מהבהבות ומכשירים רוטטים

למרות שעוד לא הצליחו להבין בדיוק איך עובדת שיטת EMDR, כן הצליחו להוכיח את יעילותה של שיטה זו במבוגרים ובילדים. בעיקר סביב חוויות טרומאתיות וחרדות. נראה שיפור בתלונות נפשיות, הטבה במצב הקוגנטיבי והקלה בתגובות פיזיות.

שתף/י עם חברים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב print
הדפס/י

צור קשר/י עם מטפלים/ות בתחום

הי אני רובוטיפ-טבעי.
אשמח לעזור לך.
לחץ כאן

מקורות

EMDR מקור

מהי גישת EMDR מקור

Photo by Laura Fuhrman on Unsplash

דמיון מודרך הינה טכניקה עתיקה, בעלת עוצמה, שבה עושים שימוש בעולם הדמיון הפנימי בשביל לשפר את יכולת ההתמודדות עם האתגרים השונים בחיים ולחולל ריפוי ספונטני באדם.

בבסיסה של הטכניקה יושבת ההנחה שהמוח מגיב לרעיונות ולדמויים באותו אופן שהוא מגיב למציאות.

המוח תופס את החוויה בדמיון כחוויה מציאותית. על הדימויים להיות מפורטים וספציפים.

לעיתים קרובות אנו מריצים בראש תרחישים 'שלילים', והמוח מגיב לכך ונותן הוראות לגוף בהתאם. בתהליכי דמיון מודרכים אנו רותמים את השפעתו של הדמיון לטובתנו המירבית.

ההיסטוריה של הדמיון המודרך

עוד משחר ההיסטוריה בני האדם רתמו לטובתם את השימוש בדמיון. השימוש הראשון המתועד הוא בציורי המערות. בציורי המערות הם היו מתארים את מסע הציד שאליו הם עומדים לצאת ואת השלל שאיתו הם חוזרים.

בתרבויות רבות היה נהוג להשתמש בדמיון המודרך בשביל לסלק שדים, לרפא מחלות, לקלל אויבים או לברך את החיים. אם זה על ידי מכשפות, שאמנים, רבנים או אנשי רוח אחרים.

ישנו תיעוד של היפוקרטס, טרם ימי הביניים, מבקש מחוליו לדמיין נחשים שזוחלים על גופם, מלקקים את פצעיהם ומרפאים אותם.

במאות ה17 וה18, פחת השימוש בטכניקות אלו לטובת המהפכה התעשיתית, החשיבה הרצוינאלית והתרוממות התפיסה הרפואית המודרנית.

הפסיכואנליטיקאי קארל יונג ביסס את התפיסה כי לדימויים המנטאליים ישנה השפעה אדירה על נפשו של האדם. המציאות שלנו בנויה כולה מדימויים פנימיים או חיצונים שאליהם אנו מגיבים.

בתחילת המאה ה20, נעשו כמה פריצות דרך משמעותיות במחקר של הדמיון המודרך. אדמונד ג'ייקבסון הוכיח במחקרו את הקשר בין המחשבה המודעת לבין מערכת העצבים האוטונומית, הוא ביצע ניסוי שבו הראה כי כשאדם מדמיין שהוא מבצע פעולת ריצה, שרירי רגליו נעים באופן לא רצוני.

בשנת 1975  טבע ד"ר רוברט אדר את המושג פסיכו-נוירו-אימונולוגיה, שהפך לתחום ברפואה החוקר את ההקשרים שבין שלושת תחומים אלו, הרגשות ומחשבות (פסיכו), מערכת העצבים (ניורו) ומערכת החיסון (אימנולוגית).

כיום משתמשים בדמיון מודרך, גם ככלי ריפוי אלטרנטיבי בפני עצמו וגם ככלי תומך בטיפולים אחרים. יצירת מציאות בתוך עולם הדמיון שלנו משפיעה באופן חד משמעי על המציאות החיצונית שלנו ולכן דמיון מודרך יכול לסייע בהתמודדות עם כאב, בהתמודדות עם פחדים, בהתמודדות עם מכשולים מנטליים ודברים רבים נוספים.

שתף/י עם חברים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב print
הדפס/י

צור קשר/י עם מטפלים/ות בתחום

הי אני רובוטיפ-טבעי.
אשמח לעזור לך.
לחץ כאן

מקורות

תולדות הדמיון-המודרך. מקור.

דמיון-מודרך – בראי ההיסטוריה . מקור.

דמיון-מודרך. מקור.

Photo by Kelly Sikkema on Unsplash