ביירון קייטי נולדה ב1942 בארה”ב. ביירון חוותה החל משנות השלושים לחייה, עשור של הפרעות אכילה, התמכרויות לאלכוהול התקפי זעם, פראנויה, ייאוש ודיכאון. ב1986 ביירון אושפזה במרכז גמילה מהפרעות אכילה. מצבה שם המשיך להתדרדר, בוקר אחד בתוך האישפוז, היא התעוררה על ריצפת חדרה בתחושה שאיננה יודעת מי היא או מה היא. לא היה שם שום “אני” אלא משהו אחר שהתעורר בתוכה ופקח את עינייו והרגיש חלק מהכל, מאוחדת עם ההוויה, יצא ממנה צחוק גדול, מאותו רגע תפיסת עולמה השתנתה לחלוטין.
בני בייתה וחבריה קיבלו בחזרה אדם שונה מזה שהלך לאישפוז. הם מתארים בספרה שהיא חזרה מלאת אהבה ושמחה כמו ילדה. בהתחלה היו מגיעים אנשים קרובים לביתם כדי לקבל את עזרתה ומהר מאוד שמה נודע למרחקים והיא הוזמנה להרצות מסביב לכל העולם.
כשקייטי נשאלה האם היא מוארת היא ענתה- “אני רק מישהי שיודעת את ההבדל בין מה שכואב למה שלא” ובאמת על כך מבוססת הטכניקה שלה, ביירון הבינה שמקור הסבל שלנו אינו מהמציאות אלא רק מהחשבות שלנו על המציאות. היא פיתחה טכניקת חקירה שנקראת העבודה שבזמן קצר יכולה למוסס את התפיסות שלנו על המציאות ואת הסבל הנגזר מהן.
שלבי העבודה
בשלב הראשון, המתרגל מתבקש לעלות על הכתב את התלונה שלו, את הדבר שמעורר בו סבל.
לאחר מכן מתחילה החקירה עצמה. החקירה בנויה מ4 שאלות פשוטות שאין עליהן תשובה נכונה או לא נכונה, אלא רק התבוננות על מהלך החשיבה שלנו. השאלות הן:
- האם זאת האמת?
- האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזאת האמת?
- איך אתם מגיבים כשעולה בכם המחשבה הזאת?
- מי תהיו בלי המחשבה הזאת?
לאחר ארבעת השאלות הללו מגיע שלב ההיפוך, זהו שלב שבו לוקחים את ההצהרה המקורית והופכים אותה בכל מיני זוויות ובודקים את התחושה מול ההצהרות החדשות.
כיום מי שרוצה להתנסות בעבודת החקירה של ביירון קייטי יכול לקנות את ספריה, ללכת למטפלים שהוסמכו לעבוד בשיטתה או להגיע לאחת מההרצאות של תלמידיה שעדיין מתקיימות בכל העולם.
