מערכת היחסים עם עצמך, היא מערכת היחסים החשובה ביותר מכל מערכות היחסים בחייך.
יותר מאשר היחסים עם הוריך או עם ילדייך. היא היא עמוד התווך של חייך ושל כל שאר מערכות היחסים שלך.
כל שאר מערכות היחסים משתנות, מתקרבות ומתרחקות. הן כולן לא תלויות רק בך, אלא גם באדם אחר שנמצא בצד השני. רק זו עם עצמך היא היחידה שפעילה וקיימת בחייך מרגע הלידה ועד רגע המוות. לא הולכת לשום מקום. לא משנה מה ישתנה בחיים. היא כאן.
היא כל כך בסיסית שקל מאוד לקחת אותה כמובן מעליה. להניח לה להיות הדבר שהיא. מבלי לעצור להתבונן, לבחון או לשאוף לשפר אותה.
ברוב בתי הילדות, מערכת היחסים עם עצמך זה לא דבר שמדובר, או דבר שמישהו לימד אותך באופן מוסדר. אלא פשוט נוצר ממה שנראה אצל ההורים, ממה שנספג ממסרים סמויים שהיו בבית או בסביבה.
התרבות המערבית היא גורם מחבל בכך. מעיקה, שותלת אינסוף חומרים של אי שביעות רצון, של צורך להיות יפה יותר, רזה יותר, בכושר יותר, עם רכב יפה יותר, מוצלח יותר, עשיר יותר וכו’…
ולכן פעמים רבות המערכת היחסים הפנימית דומה יותר למערכת בתי משפט. רשימות על רשימות של האשמות ונזיפות ואכזבות. חשוב לומר את המובן מאליו, זו היא אינה מערכת יחסים מיטיבה! זהו אינו היחס המגיע לאף אדם בעולם.
מילים כגון חמלה ואהבה עצמית הפכו להיות מילים כמעט גסות וממודרות מהשיח הפנימי.
שאלון זה נועד בכוונה להאיר את מערכת יחסים זו. לפתח התבוננות על אופיה, על הארכטיפים המובילים בה. על השפה הפנימית שבה היא מתנהלת. ולפתוח פתח לשינוי, לשיפור, לכיוון מערכת יחסים מיטיבה עם עצמך.
22 Comments